רפואה אסתטית

בעיות ורידים ונימים

במהלך החיים, תיתכן הופעה של כלי-דם על-פני העור באזורים שונים בגוף, שאינם רצויים לנו מבחינה חזותית. ועם זאת אינם חשובים לנו מבחינה תפקודית. כלי-דם אלו כוללים נימי עכביש, דליות, ועוד.

נימי עכביש הם כלי-דם זעירים ושטחיים בצבע אדום, כחול, או סגול, המופיעים בדרך-כלל באזורי הפנים והרגליים. צורתם לרוב כשל קורי עכביש, ענפי עץ, או פסים קטנים. נימים אלה מופיעים בנשים ובגברים, אך שכיחים יותר בנשים עקב קשר להורמונים הנקביים. גורמי סיכון נוספים להיווצרותם כוללים מחלות מסוימות, תרופות מסוימות ובמיוחד כאלו המכילות אסטרוגן, גיל, תורשה, עמידה ממושכת, טראומה, וחשיפה לשמש. ניתן להקטין את קצב היווצרותם ע"י פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, והגנה מפני חשיפה לשמש. נימי העכביש עלולים לכסות שטחי עור נרחבים, אך מהווים בעיה קוסמטית בלבד. שתי השיטות העיקריות להעלמתם הן באמצעות סקלרותרפיה בה מוזרק חומר מטרש, או על-ידי טיפול בלייזר.

דליות הוא מונח שמתייחס לורידים גדולים ומפותלים. אנו נתייחס לדליות ברגליים, למרות שדליות יכולות להימצא גם באזורים אחרים כמו מערכת העיכול. בגפיים התחתונות ישנן שתי מערכות ורידיות: שטחית ועמוקה. אנו נתמקד בורידים ממקור מערכת הורידים השטחית, שלרוב בולטים מעל פני העור בחלק האחורי של השוק או לאורך פנים הרגל. מקור הדליות ברגלים הינו בורידים, שהדופן שלהם דקה משל העורקים, ולכן יכולתם לעמוד בפני לחצים קטנה יותר, ובהשפעת לחץ הם מתרחבים ביתר קלות. התכווצות השרירים ברגליים גם תורמת לזרימת הדם בהם ודחיפתו לכיוון הלב. לכן, בעת עמידה או ישיבה ממושכת קיימת ירידה בזרימת הדם כלפי מעלה. בתוך הורידים ישנה מערכת שסתומים חד-כיווניים שמאפשרים זרימה רק בכיוון הלב. כאשר מערכת זו כושלת, הדם מתחיל לזרום גם לכיוון ההפוך, וכתוצאה נגרמת החמרה בהתרחבות הורידים. בעולם המערבי 30-50% מהנשים ו- 10-25% מהגברים סובלים במהלך חייהם מדליות ורידי הרגליים. לרוב פונים לטיפול כאשר הדליות גורמות להפרעה אסתטית, לתלונות כגון אי-נוחות, כאב, כבדות, ועייפות, או לסיבוכים כמו בצקת, כיב, או זיהום של הרקמות הרכות (צלוליטיס). כמובן, שרצוי לטפל בבעיה לפני התפתחות הסיבוכים הנ"ל, כשהטיפול הראשוני אינו חודרני וכולל הרמת רגליים, פעילות גופנית כגון הליכה, וגרביים אלסטיות.

שיטות הטיפול:

קיים מגוון של שיטות להעלמת הורידים הבלתי רצויים, כתלות במיקומם ובמידת חומרתם. הטיפול המבוצע במרפאתנו הינו הסקלרותרפיה, שמתמקדת באזור הרגלים. לרוב פונים לטיפול החל מגיל 30-35. להלן סקירה קצרה של שיטות הטיפול השונות:

סקלרותרפיה/הטרשה הינו הטיפול השכיח ביותר, ומיועד לנימי עכביש ולדליות בעקר ברגליים. הטיפול מיועד לורידים שטחיים הנמצאים מתחת לעור וניתנים לזיהוי בקלות. הוא מבוצע ע"י הזרקת חומר הגורם להטרשה ישירות לכלי הדם הבלתי רצוי דרך מחט עדינה ביותר, ואינו מצריך הרדמה. תהליך ההזרקה נמשך מספר דקות וגורם לצריבה קלה בלבד. החומר המוזרק גורם לגירוי הדפנות הפנימיות של כלי-הדם, בעקבותיו נוצר תהליך דלקתי. תוך מספר שבועות כלי-הדם נסתמים, מתנוונים, ונספגים. לעיתים יש לחזור על הטיפול מספר פעמים עד להיעלמות כלי-הדם עקב גודל השטח המטופל, כשבין טיפול לטיפול נדרש מרווח של שבועיים. לאחר הטיפול יתכנו אודם קל, נפיחות, רגישות והופעה של שטפי-דם קטנים. רצוי להימנע מחשיפה לשמש בתקופה הראשונה שלאחר הטיפול כדי למנוע היווצרות של פיגמנטציה. סיכון נדיר יותר הוא הופעה של כתמים חומים באזור שטופל, שעשויים להיעלם תוך מספר שבועות. סיבוכים עוד יותר נדירים כוללים פיגמנטציה באזור שטופל, תגובה אלרגית, זיהום ונמק. מבחינה תפקודית ניתן לחזור לשגרה ואף לעבודה באותו היום. עם הזמן עלולים להופיע כלי-דם חדשים, מאותן הסיבות שגרמו להופעת כלי-הדם שטופלו.

הזרקת קצף בהנחיית אולטרה-סאונד מבוצעת לטיפול בורידים עמוקים יותר. החומר המוזרק מעורבב עם אוויר ליצירת קצף ע"י כך שמעבירים את התערובת של החומר המטרש והאוויר בין שני מזרקים דרך מעבר צר. השימוש בקצף גורם להשהיה של החומר עד לפינויו על-ידי זרם הדם, כשבהארכת זמן המגע שלו עם דפנות כלי-הדם יעילותו עולה. מכיוון שמדובר בטיפול בורידים עמוקים יותר, נעזרים במכשיר אולטרה-סאונד כדי לאתרם. הטיפול נמשך כעשרים דקות, ואין צורך בהרדמה. ניתן לחזור לשגרה לאחר הטיפול אך מומלץ לחבוש את הרגל בחבישה אלסטית. יש צורך במספר טיפולים במרווחים של 4-6 שבועות בין טיפול לטיפול, כשתיתכן חזרה של כ- 20% כעבור שנה.

לייזר משמש להעלמת ורידי העכביש בעזרת אנרגיית אור. תחת הרדמה מקומית מוחדר לתוך הוריד סיב אופטי, שפולט קרינה הגורמת ע"י חימום לאטימת דפנות כלי-הדם. ההליך מבוצע ע"י העברת חום דרך העור אל הוריד, ובכך דופנותיו נאטמות. לרוב יש צורך ב- 2-5 מחזורי טיפול כשכל טיפול נמשך 15-20 דקות ברגלים, ופחות בפנים. תופעות הלוואי של הלייזר כוללות אדמומיות,שטפי-דם, נפיחות ושינוי צבע, או דלקת ורידים שטחית לאחר הטיפול, שנעלמת תוך ימים-שבועות. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות הצטלקות וכוויות. כמו-כן לעיתים מומלץ להשתמש במגני עיניים בכדי למנוע פגיעה בעיניים.

ניתוח "סטריפינג" מבוצע תחת הרדמה כללית או אזורית. בניתוח מוציאים את הוריד הפגוע וענפיו דרך מספר חתכים בין הקרסול למפשעה. חסרונות הניתוח כוללים 20-50% של הישנות הדליות, צלקות, זמן החלמה ממושך יחסית, סיבוכי ניתוח והרדמה כולל זיהומים, ופגיעה עצבית הגורמת לכאב כרוני או לירידה בתחושה בכשליש מהמקרים.

 

ד"ר דפנה וינשטיין
מומחית בכירורגיה כללית
מנהלת מרפאת שד
מרפאה: סוקולוב 34, רמת השרון. טל. 03-5400826

רפואה אסתטית: קמטים