הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם ידועים כיום מספר גורמי סיכון:
»  גיל – הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל:
76% מאובחנות בגיל 50 ומעלה, 17% בגילאים 40-49, ורק 6% בגיל מתחת ל- 40.
»  היסטוריה משפחתית – בעקר של סרטן שד או שחלה, ובעקר בקרבה מדרגה ראשונה.
»  נשים שחלו בסרטן שד בעבר.
»  נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
»  נשים אצלן המחזור החל בגיל צעיר (לפני גיל 11) או נפסק בגיל מבוגר (אחרי גיל 55).
»  מוצא – בישראל השכיחות הגבוהה ביותר היא בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה, והשכיחות הנמוכה ביותר היא בקרב ילידות תימן.
»  סגנון חיים – סיכון מוגבר עקב השמנה, היעדר פעילות גופנית, צריכה מופרזת של אלכוהול, עישון, ועוד.
»  רמה סוציואקונומית גבוהה.
»  נשים שחלו בסרטן שחלה או רירית הרחם בעבר.

כ- 70% מהנשים שחלו בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצות הסיכון, ולכן חשובים הערנות והמעקב הקבוע על פי ההמלצות!

רק כ- 5-10% ממקרי סרטן השד קשורים לגורמים גנטיים תורשתיים. כיום ידועים 2 גנים עיקריים (BRCA1, BRCA2) ששינויים בהם קשורים לשכיחות גבוהה יותר של סרטן שד ושחלה. ניתן לאתר שינויים אלה באמצעות בדיקת דם. כ- 50-87% מהנשים בהן אובחן פגם גנטי כנ"ל עלולות לחלות בסרטן שד עד גיל 80. אך, קיימים אמצעים שמקטינים סיכון זה, וכן קיימים אמצעי מעקב יעילים לגילוי מוקדם (לדוגמא, בדיקה גופנית, ממוגרפיה, אולטרא-סאונד, ו- MRI).
לפני שעוברים את בדיקת האבחון הגנטי, חשוב לקבל יעוץ בנושא היתרונות והחסרונות של תוצאת הבדיקה והשלכותיה לגבי קרובי המשפחה, שייתכן שירשו או לא ירשו את הפגם.

לנשים שאינן בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד המלצות המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל: בדיקת שד ידנית פעם בשנה (רצוי ע"י רופא/ה מומחה), ובדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בגיל 50-74.
לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, כגון נשים להן יש היסטוריה משפחתית של סרטן השד, המעי הגס, השחלה, או הרחם, מומלץ שתבצענה בדיקת ממוגרפיה, או בדיקת דימות אחרת, על פי שיקול דעתו של הרופא/ה המטפל/ת, בדרך כלל מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר.

המלצות בדיקות הסקר (screening) שונות במדינות שונות, ואפילו בין מספר ארגונים רפואיים שונים באותה המדינה. השוני יכול להתבטא בגיל תחילת בדיקות הסקר, האם לבצעו מדי שנה או שנתיים, ובאיזה גיל להפסיק.

התועלת מהשימוש בבדיקת הממוגרפיה בה קיימת קרינה מועטה, גבוהה מנזק אפשרי. הוכח כי ביצוע ממוגרפיה שגרתית מפחית את התמותה מסרטן שד ב- 25-30%. זאת בשל גילוי גידולים בשלב מוקדם יותר, בממוצע, כשסיכויי הריפוי גבוהים יותר.
יכולת בדיקת הממוגרפיה לדמות ממצאים חשודים בשד אינה זהה עבור כל הנשים, והיא נעה בין 69% ו- 90%. יכולת זו עולה עם הגיל כשמבנה השד נהיה יותר שומני, ויורדת בנשים לאחר ניתוח או הקרנות בשד. לכן נעזרים גם בבדיקות נוספות, כגון אולטרה-סאונד.

ב 90% מהמקרים הסימן הראשון לסרטן הוא גוש בשד, אולם ישנם גם סימנים אחרים:
»  בשד (שקע או בליטה בעור, שינוי בצורה או בגודל, ורידים מורחבים או בולטים, גירוד וכאב – נדיר).
»  בפיטמה (הפרשה דמית או שקופה, פריחה/קשקשת, שקיעה של הפיטמה לאחרונה).
»  בזרוע (נפיחות או התקשות בבית השחי או בחלק הקריבני של הזרוע).

למרות הנ"ל, חשוב לדעת כי מרבית הגושים המתגלים בשד אינם ממאירים!
כמו במרבית התחומים ברפואה – קיימת חשיבות עליונה למניעה ולגילוי מוקדם, ולכן מומלץ מעקב קבוע אצל רופא/ה מומחה.